רגע לפני חגי החורף המשפחתיים כולנו חווים בליץ בצקים מטוגנים מכל הסוגים, יש את המתחכמים שאופים מה שאמור להיות מטוגן, יש גם את אלו שמדל"פים את הפחמימות, הרי אין לזה סוף... מכיוון שאני אישית מעדיפה שלא לייחל למה שמתיימר להיות סופגניה אבל הוא אפוי ומדול"פ ונותרה ממנה בעיקר התדמית אך היא לא מספקת לרוב את הסחורה, אני מכינה לי מעדנים דלי פחמימות נהדרים שלא קשורים בהכרח לסופגניות וטיגונים, כפי שלימדתי ב סדנת הזום של עוגיות וממתקים דלי פחמימות : כגון טופי פקאן מדהים על בסיס אלולוז , פרלינים פריכים...

איך קוראים לזה בעברית? Chocolate bar יתורגם לעברית חטיף שוקולד , אבל מבחינתי חטיף זה משהו מלוח, בשקית מרשרשת, והוא משהו חסר חשיבות ש"חוטפים" על הדרך, וזו הגדרה כמעט הפוכה לממתק המופלא שיצרתי. זה שוקולד במרקם הכי נעים- לא קשה מדי, כזה שמתמוסס תוך רגע בפה אבל יש בו המון קראנצ'ים ממש פריכים, שכל ביס הפה מבולבל ומוצף בתחושות רבות ודי חזקות של שוקולד נימוח, שקדים קריספיים מתיקות שוקולדית מוכרת ואז בומים קטנים קטנים של מלח. בכל שנות ההקפדה שלי על דל פחמימות עוד לא מצאתי שוקולד דל פחמימות קנוי...

בתכנית שלי ל אורח חיים דל פחמימות אני מקדישה פרק מיוחד לסקירת הממתיקים המלאכותיים ודומים שאינם מעלים את הסוכר בדם, ולמה אני נדרשת לכפילות הזו? למה צריך להגיד ממתיקים מלאכותיים ו גם אלו שאינם מעלים את רמת הסוכר בדם? הרי ממתיק מלאכותי נועד להמתיק בלי נזקי הסוכר?! בדיוק. כי זה לא מובן מאליו. היום כשאנחנו נגשים למדף ה"ללא סוכר" בסופר ולוקחים בפלה הידועה כוופל נניח לימון או שוקולד שכתוב עליו באותיות גדולות ללא סוכר ואפילו אין לו את המדבקה האדומה סוכר בכמות גבוהה ובכל זאת אם אתם סוכרתיים/טרום...