תהיות על ירקות

May 1, 2013

 

אין ספק ולכך יסכימו כל שוחרי האכילה הבריאה שכל המרבה באכילת ירקות הרי זה משובח. ירקות מכל הסוגים והצבעים: ירוק, אדום, כתום, סגול ולבן, מצליבים, פקעות וכיוב' הגדרות בוטניות, ובעיני הטבחית ההכללה היא (כמעט) בלתי נתפסת. כל בוקר מתחיל אצלי בביקור בשוק ושם מתנפלים עלי הררי העגבניות והמלפפונים, ניבטים אלי ביישניים הקולורבי והלפת, הבטטות מאיימות ליפול לתוך תחומי הבצלים ותפוחי האדמה, חצילים שמנמנים ומחורצים, כרובים וכרוביות מסתתרים עדיין בין עליהם החיצוניים הסיביים, הירק הטרי נשטף בצינור ומשחרר ארומה ירוקה של שמיר, פטרוזיליה ונענע, גבעת הגזר הכתומה והקישואים החיוורים מחווירים עוד יותר מול צבעי הפלפלים הבוהקים, בקיצור- כל ביקור בשוק הוא שיר הלל לתוצרת ארצנו. כך חשבתי עד לפני חודש. ואז טסתי ליבשת אחרת ושם נחשפתי לעולם חדש של טעמים.

טעמתי זוקיני שהיה מעדן, הוא שמר על מוצקות איתנה במרק ובשרו היה מעודן ועמוק, היה טעם לקישוא? את בטוחה? כן! זה לא יאומן, הבטטות היו יותר מתוקות וקטיפתיות וללא סיבים כלל, הכרוב היה מתוק והברוקולי, או הו, הברוקולי היה סימפוניה של טעם ומרקם טרי ומפתה. אפילו לחסה היה טעם ברור ורענן יותר, הגזר היה מתוק ללא שמץ מרירות, הסלק מתוק כמעט יותר מדי וצבעו עמוק יותר, מלכלך יותר ובעל הד של אדמה וסוכר. הדלעת מוצקה ולא סיבית, עם טעם ברור של… דלעת, ולא של מלפפון דהוי. אפילו המלפפון, מושא ההערצה של כל ישראלי, ומה יותר ישראלי מנגיסה במלפפון טרי ומתפצח ורענן? אז גם אני חשבתי פעם שמלפפון הישראלי הוא המלפפון, בהא הידיעה. עד שטעמתי מלפפון עם טעם, טעם של מלפפון. ובל נשכח את העגבנייה שנאכלה בכל פה עם מעט מלח ותו לא. ממש כך, בלי עשבי תיבול, בלי חומצים מתובלים וגבינות מפונפנות. פשוט עגבניה. לתפוח ולאגס לא היה טעם לוואי קמחי אליו כבר התרגלנו, אולי בגלל שהם הבשילו בדרך הטבעית, על העץ ולא נקטפו בעודם בוסריים, אולי, מכיוון שאינני יודעת אם זו הסיבה.

אז תעברי לאכול אורגני! יהיו מי שייעצו לי, ובכן, גם התוצרת האורגנית של מיטב חקלאי ישראל לא גרמה לי להצפה כזו של טעמים כמו ירקות היבשת האוסטרלית, טעמתי באק צ'וי אורגני ישראלי ואכלתי גם באק צ'וי אוסטרלי. הבדל של שמיים וארץ. ומדוע? אינני יודעת, לאגרונומים הפתרונים, אולי אלו הם המים האוסטרלים שאינם קשים ואינם מכילים פלואור, כלור ושאר מתכות כבדות וקלות, אולי זו החקלאות הדוהרת של הישראלים שמאיצים בירקות, תגדלו, תתנפחו, תפנו את המקום לרווחים נוספים, אולי אלו הם זרעי הירקות שאינם מהונדסים עד זרא, אולי ואולי, אינני יודעת. אני יודעת שטעמתי ירקות טעימים יותר, בעלי טעם עמוק וברור יותר, מיותר לציין שבשל כך הייתי זקוקה לפחות עזרים בשעת הבישול- פחות מלח, פחות תבלינים, הירקות המאודים נאכלו ללא תיבול כלל, הסלט היה חגיגה של טעמים.

הספקתי השבוע בישראל לנעוץ שיניים בכמה תאנים טובות, שזיפי שגיב מעולים ורימון נחמד, אבל הסלט הרגיל היה לי מעט תפל, לא נורא, שפכתי עליו עוד קצת טחינה ועוד מעט אני אשכח את הירקות ההם. אולי זה לא יאומן אבל בשיחה תמימה עם מהגרים מזמביה החיים באוסטרליה התברר כי הם, בני זמבייה סובלים קשות מתפלותם של הירקות האוסטרלים, הם מתגעגעים לירקות עזי הטעם ביבשת האפריקאית, ירקות הגדלים בצורה אורגנית ובמינימום התערבות מכנית, בשיטות חקלאיות עתיקות. אז עם מסר נחמד זה של יחסיות ופורפורציות אסיים את הקינה על טעמם האבוד של ירקות ארצנו.

Tags:

Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

March 31, 2019

Please reload

Archive