למה לטגן? אפשר לאפות!

אני באמת לא מבינה למה לטגן. מי יכול להנות מאוכל אם הוא צריך לעמוד מעל הכירה הרותחת המבעבעת שמן קוצף שוצף ומשפריץ ולהטיל לתוכו כמוקש ימי מיני מזונות, השמן בתהליך שריפה מואץ, המשקפיים כמו הקירות בדירה בתהליך ציפוי במעטה שמנוני חסין ניגובים וקירצופים, אהה…ועוד לא דיברנו על כוויות בידיים, בפנים ובכל איזור חשוף אחר, הריח החונק ועוד מבלי להזכיר את תועפות הקלוריות והשמן המחומצן העשיר ברדיקלים חופשיים…. על זה נאמר: לא תודה.

אוהבים אוכל פריך, זהוב שחום ומתפצח? אפשר לאפות! רגע רגע רגע, לא לברוח, אני לא מדברת על קציצות דחוסות שנוזל חלבוני לא ברור נוזל מהם והן חיוורות כאברך השוקד על תלמודו לאור הניאון, אני מדברת על מאפים פריכים ומתפצחים עטויי שלמת פירורים פריכה ומתפצפצת!

הכיצד?

כל מתכון הדורש טיגון בשמן עמוק כגון קציצות, שניצלים וכד' אפשר להמיר דתו לאפייה בדרך הבאה: הסוד הוא בציפוי פירורי הלחם שמעורבות בו כמה כפות שמן עד היווצרות חול נסורת שמנוני, ויש גם מתכון המדוייק לשניצל תירס טבעוני ואפוי.

אפשר להכין ציפוי גם עם פירורי קורנפלקס לא מתוק לנטולי הגלוטן שביננו.

הניחו את המזון הלא מטוגן על גבי נייר אפייה, ואפו עד הזהבה ופריכות בטורבו, 200 מעלות. קרוקטים של טופו וירקות נעטפים בצורה זו ונשלחים לתנור הם ארוחת ערב נפלאה עם סלט מרענן, או ארוחת צהריים צמחונית המתאימה לילדים ומבוגרים כאחד.

האמינו לי- אין סיבה לטגן, יש הרבה סיבות להמנע מכך בלי לוותר על מזון פריך וטעים.