שומרים על ארגון בריא
בניסוי שנערך לאחרונה במשרד בארצות הברית, הצליחו לגרום לעובדי המשרד להשיל קילוגרמים שלמים ממשקלם רק על ידי שינוי תכולת הצנצנות במטבחון המשרדי.
במקום עוגיות, חטיפים ודגני-בוקר מעובדים שמו ערימות שטופות ומזמינות של פירות וירקות. זה כל השינוי. העובדים הגיעו כהרגלם למטבחון להכין קפה ואכלו בננה או תפוח או מלפפון ולא עוגייה או קערית דגנים מעובדים. איך? רק כי החלופה הבריאה הייתה זמינה ונגישה והעוגיות והחטיפים לא. לפעמים התשובה היא באמת פשוטה, אם נניח במרכז שולחן הישיבות מגש עם בורקס ורוגלעך או מגש של ירקות חתוכים וקעריות שלאגוזים ושקדים... לא זה לצד זה אלא במקום.
לא לא, אל תגידו לי שאגוזים זה משמין! בורקס זה משמין (בבצק עלים יש על כל 100 גרם קמח 100 גרם שומן מוקשה/ מרגרינה). באגוזים יש סיבים, מינרלים, שומנים בריאים. נסו להגיש פלחי תפוח לא קלוף עם אגוזי מלך או תמר מג'הול ממולא שקד. השומן הבריא באגוז ובשקד מאט את קצב עליית רמת הסוכר בדם ומפחית תיאבון. זה כל הסיפור - חלופות בריאות יותר.
עובדים ששוקלים פחות, אוכלים בצורה מאוזנת יותר ופעילים גופנית (נסו להכריז על יום ללא מעלית פעם בשבוע!) חולים פחות, חווים פחות נפילות סוכר ועל כן מרוכזים יותר והתפוקה לארגון גדלה, בל נשכח את שביעות הרצון של העובדים שמרגישים ורואים שמישהו דואג לבריאותם.
חלופות בריאות יותר אפשר להכניס לא רק למטבחון ולחדר הישיבות. גם במזון המבושל שאנו מציעים לעובדים במקום העבודה ולמשפחתנו בבית - אם נגיש מזון בריא יותר, יאכלו אותו במקום את המזון המזיק. את זה כולם יודעים אבל קצת קשה ליישם מסיבות רבות ומגוונות. בין השאר - לא תמיד אנחנו יודעים איך מבשלים בריא יותר, לא תמיד חומרי הגלם הבריאים מוכרים לנו, אנחנו לא בטוחים שהילדים יסכימו לאכול דברים כאלה, ולפעמים איננו מבינים איך להחליף בין הרגל בישולי מזיק לשיטות של בישול יעיל ומועיל לבריאות.
אם נעזוב את חדר הישיבות ונעבור לחדר האוכל - על ידי הגדלת הצע המנות מן הצומח והקטנת הצע המנות המבוססות על טיגון ושימוש בחומרי גלם שומניים, נוכל לעודד אכילה בריאה יותר גם בהפסקת הצהריים. דגנים מלאים ופחמימות מורכבות? זה לא לחמנייה בצבע חום, אלו הדגנים עצמם מבושלים ומוגשים כסלט עשיר של חיטת כוסמין או קינואה מתובלת ומוגשת עם ירקות מוקפצים, או פשוט בטטה אפויה במקום תפוח אדמה. כבר הרווחנו סיבים תזונתיים והמון ויטמינים שאין בפתיתים או פירה.
קחו למשל את ההרגל הבסיסי לטגן בצל בשמן: כולם לכאורה יודעים, ובכל ספרי הבישול כותבים, שאת המחבת מחממים עם שמן עד שהוא חם מאוד ואז מוסיפים את הבצל... אז ממש לא כדאי לטגן ככה. בשיטה זו צריך הרבה שמן, והשמן גם מגיע לטמפרטורה גבוהה ומתחמצן - ואז בנוסף לקלוריות יש נזק בריאותי משמעותי. אני מציעה לשים במחבת כף אחת של שמן ואת הבצל בשיטה שאני קוראת לה: מחבת קרה, שמן קר ובצל קר. שמים את המחבת על האש ומחממים יחדיו. בשיטה זו המים שבבצל מרככים אותו בזמן שהמחבת מתחממת, צריך פחות שמן, והשמן לא נשרף. הבצל מתקרמל, מזהיב והופך להיות טעים בלי כפות מיותרות של שמן שצף בתבשיל.
אז איך הופכים את תהליך הבישול לבריא יותר? איך מכינים קציצות, פשטידות וממרחים משילובים ? טעימים של ירקות וקטניות? איך מציעים מגוון של ירקות כך שלא ישעמם?
קציצות כרישה אפויות. חלק מארוחת צהריים בריאה בחדר האוכל שלכם (יופיע גם ב"בישול טבעוני ישראלי")
ברור שצריך מדריך שילווה את התהליך ויתווה דרך למטבח בריא יותר המבוסס על מזונות מן הצומח, שמנים בריאים ושיטות בישול דלות שומן. מורה דרך כזה יוצא בימים אלו לאור: בישול טבעוני ישראלי הוא ספר בישול לא רק לטבעונים, אלא לכל מי שרוצה וצריך לאכול בריא יותר. בספר 10 פרקים הכוללים מעל 150 מתכונים בדוקים שנוסו בהצלחה במאות מטבחים והותאמו לחך ולהרגלי האכילה הישראלים. בנוסף לטיפים שימושיים לבישול יעיל ומהיר, הסברים וגיוונים לרוב, בגישה שמקרבת את הבישול הבריא והופכת אותו לנגיש ויום יומי, קל להכנה ובעיקר - טעים.
גלי לופו אלטרץ היא שפית בריאותית ומתכונאית מנוסה, מנחת סדנאות בישול בריא ובימים אלה מוציאה סוף סוף את ספר הבישול הראשון שלה - בישול טבעוני ישראלי.
תוכן זה מתפרסם ברישיון cc-by-sa.
מותר להעתיק ולפרסם את כל התוכן או חלקים ממנו, גם לצרכים מסחריים, בתנאים הבאים:
קרדיט לגלי לופו אלטרץ
שמירה על כל הקישורים הנמצאים כאן (האתר של גלי, ההצעה המיוחדת לוועדים, חברות וארגונים, והקישור לקמפיין מימון ההמונים של הספר).
