מעט המחזיק את המרובה, זה מה שעולה בדעתי כשאני מנסה לתמצת את תרומת שיבולת השועל למטבח שלי. שיבולת שועל (קוואקר) על כל צורותיה: מלאה, קלופה, משוטחת שלמה, משוטחת וטחונה להכנה מהירה וגרגרים שלמים ממש כאילו נשרו מן השיבולת הם מוצר מובהק במטבח של מי שמנסה לאכול בריא יותר. מה לא אמרו עליה? שיש בה פחמימות מורכבות, סיבים, תכולת חלבון גבוהה וכיו"ב, מומלצת לסוכרתיים, מתעמלים, ילדים ונשים בהריון. אז למה לא כולם אוכלים אותה? שאלה טובה שהתשובה לה היא פשוטה עוד יותר- הדרך הטובה ביותר לאכול

רבים שואלים אותי אם אני מלמדת בסדנאות בישול לדיאטה או איך לבשל עם כמה שפחות שמן ו/או קלוריות, ולכולם אני עונה תשובה סבוכה ומפותלת. אז הנה היא, התשובה, הסיבוך, הפיתול והאמונה, כל כולם במאמר שלפניכם: אין דבר כזה, בדת שלי, אוכל דיאטתי. ואם אני נתקלת במוצר דיאטתי אני דבר ראשון נזהרת ודבר שני נמנעת. מדוע? מפני שרוב המוצרים הדיאטתים מעובדים בצורה מזיקה ומהווים פח יקוש, קרי- מלכודת פתע לכל מי שדואג לגופו. לדוגמא: המיונז הקל, המיונז הקל אכן דל בשמן באופן יחסי אך עשיר בחומרים מייצבים,

כמה פעמים בשנה מתפרסמות רשימת "עשרת המזונות המומלצים לעונת המעבר \ לחורף בריא \ לסתיו מעונן " מחקו את המיותר… כאנטיתיזה לרשימות המייגעות הללו שתמיד גורמות לי להרגיש שאינני צורכת מספיק את המזונות המומלצים בהן, (ולמען האמת, מרגישים שרשימת ה"עשה" נועדה לעודד רכישה, חזקה או בעלות) אז להלן רשימה הפוכה. אתן כאן את רשימת ה"אל תאכלו - אל תיקנו - שימרו נפשותיכם" . המעבר לאכילה בריאה יותר יכול להתחיל עם רשימת האלימינציה הזו, לפעמים זה קל יותר להתחיל ככה. 1. מרגרינה או בכינויה התעשייתי