דייסה דלת פחמימות

לא משנה כמה רומנטיזציה נעשה למנה הזו, לדייסה יש סקס אפיל של בית יתומים ואוליבר טוויסט

“Please, sir, may I have some more?”

זה מצד אחד ומהצד השני- דייסה היא קערה של בית, של פינוק מהביל ומענג במיוחד בחורף, של שובע רגוע בניחוח קינמון.

אז אם אנחנו מצליחים לגשר בין קצוות הדיסוננס ולהרגיש מנוחמים מהדייסה וגם מכך שאנחנו לא אוליבר טוויסט אנחנו יכולים להתענג על דייסה חמה קינמונית ומתוקה כאוות נפשנו.

האומנם?

כי מי שבחר מרצונו או בעל כורחו באורח חיים דל פחמימות ניצב כאן מול חידה בלתי אפשרית- איך מכינים דייסה דלת פחמימות?

הרי שיבולת שועל = פחמימה

דוחן = פחמימה

אורז = ברור שפחמימה

וכן הלאה והלאה, כל דגן או קטנית שיכולים לעמוד במשימת הדייסה הם פחמימתיים מדי.

אני אוהבת אתגרים שכאלו!

אז אם נבדוק מהם חומרי הגלם המשמשים אותנו באפייה דלת פחמימות המחליפים את הדגנים המקובלים כגון חיטה וכוסמין ושיפון ושיבולת שועל - המזווה דל הפחמימה (שנמצא ממש בתוך המקרר) מכיל שקדים, אגוזים וזרעים.

בעצם - אלו חומרי הגלם הבסיסיים ומהם ניתן להכין גם דייסה!

ישנם שניים שלושה הבדלים בין דייסה על בסיס אגוזים שקדים וזרעים ובין דייסת דגנים- האגוזים נוטים להתעפש בקלות בשל תכולת השומן הגבוהה והנהדרת ועל כן לא כדאי לקנות אותם טחונים אלא להשתמש באמצעים ביתיים לטחון בעצמכם ולאפסן במקרר, מכיוון שכך- כללתי גם את גרסת המפעל במתכון, זאת אומרת-יש אפשרות ממש פשוטה ונגישה להכין את חומר הגלם לדייסה (מעין דייסת איסטנט!אבל בריאה ודלת פחמימות!) לחמש -שש דייסות קדימה שומרים במקרר ולפני הארוחה רק מחממים את התערובת היבשה עם מים.

מצד שני דייסת אגוזים איננה דורשת בישול של ממש אלא חימום בלבד כך שזה אלמנט שמאזן את זמן ההכנה. כך או כך זה מתכון סופר קל פשוט ומזין.

הבדל נוסף בין דייסת דגנים לדייסת אגוזים היא הכמות והשובע.

כל ארוחה דלת הפחמימות הנכונה (זו שעמוסה בשומנים בריאים) היא ארוחה יותר משביעה, ומי שלא חווה את זה עד כה על בשרו (על קיבתו ליתר דיוק) אני מראש אנסה להכין אותו נפשית- לא להאמין כמה שעות שובע מעניקה קערית קטנה של דייסת אגוזים. הרבה יותר מדגנים, ללא ספק.

בחרתי להשאיר את הפקאנים ברמת נגיסות כך שתופעל הלעיסה החשובה כל כך לעיכול, אם רוצים להכין דייסה שיש פחות צורך ללעוס אותה- פשוט תתאימו בעצמכם את מידת המעיכה/השבירה/הקיצוץ של הפקאנים. אני מוצאת ממש נעים ללעוס את שברי הפקאנים, כמו שיבולת שועל גסה שאיננה רכה לחלוטין...

עניין אחרון הוא הנראות של הדייסה- אני מעדיפה להשתמש בפשתן זהוב ובצ'יה לבנה.

לא תמיד קל למצוא אותם והדייסה יוצאת נהדר גם אם משתמשים בפשתן חום וצ'יה שחורה המוכרים יותר, ככה היא גם יותר דומה לעיסה שהטיחו לאוליבר טוויסט בקערת העץ שלו... אני בטוחה שאוליבר היה שמח לדייסה כזו!

דייסת פקאן חמה

1 כפית צ'יה

2 כפות קמח שקדים

1 כף פשתן טחון

¾  כוס מים

4 כפות פקאן

להגשה: 

קינמון וממתיק לבחירה (לדוגמה אריתרטול/ פרי הנזירים/ אלולוז)

1. מניחים את הצ'יה, קמח השקדים, הפשתן, המים ו2 כפות פקאן בבלנדר וטוחנים היטב.

2. מוסיפים את הפקאן הנותר ומערבלים מעט שוב, רק כדי לשבור את הפקאן לחתיכות אך שישארו חתיכות שניתן לנגוס בהן.

3. מעבירים לסיר או קערה ומחממים דקה על האש או במיקרו.

4. מגישים עם קינמון וממתיק לבחירה.

דייסת פקאן חמה- גרסת המפעל

הכינו מראש את התערובת, בקלות ממש, וכל שנותר לכם בבוקר זה לחמם כמה כפות תערובת עם מים, קינמון וממתיק לבחירה אם בכלל. גרסת המפעל דורשת מטחנת תבלינים, אם אין לכם- עדיף להכין את הגרסה הרגילה ולהעזר בבלנדר שיטחן את הפשתן והצ'יה בנוכחות נוזל.

2 כפות צ'יה

3 כפות פשתן

½ 1 כוסות פקאן

1 כוס קמח שקדים

1. טוחנים במטחנת תבלינים את הצ'יה והפשתן לאבקה.

2. מעבדים לפירורים גסים את הפקאן במעבד מזון או שוברים באמצעות פטיש (כשהפקאנים בתוך שקית עבה).

3. מערבבים היטב את הצ'יה הפשתן הפקאנים וקמח השקדים ומאפסנים במקרר.

להכנת דייסה- מחממים בסיר על האש או בקערה במיקרו 6 כפות מהתעורבת עם ¾ כוס מים. מפזרים קינמון וממתיק לבחירה להגשה.