ארטיקים קטנים, טעימים ודלי פחמימה
בשבועיים של המלחמה עם איראן יצא לי (כמו כל מי שהיה בישראל בתקופה הזו) לשבת בצוותא, לא התאטרון, אלא המצב החברתי - במקלט עם השכנים, הצאצאים, החברים של הצאצאים ועם עוברי אורח שזרמו למרחב הצפוף המחניק אך מכניס האורחים של הבניין שלנו. מכיוון שהקידמה עוד לא זרמה למקלט הוא תקוע בשנות ה90 עם כסאות כתר, נורות חשופות ואין ווייפיי- אין קליטה ואין אינטרנט. צריך להתאמץ במיוחד כדי לתקוע את הראש בסמארטפון אז במקום זה מדברים דיבורים קטנים שיעבירו את הזמן וירוממו את מצב הרוח וכמובן שדיבורי הא
