קימצ'י! טבעוני מקוצר ודל פחמימות

בספר טבעוני פשוט וטעים שיצא לאור לפני כשנתיים (איך הזמן רץ!) יש מתכון לקימצ'י.

הקימצ'י, כך כתוב שם, נמצא ברשימת עשרת המזונות הבריאים בעולם וקוריאנים בני מאה נשבעים שהם חבים את אריכות ימיהם ואיכותם למאכל המופלא הזה.

מה שלא כתוב בספר הוא שקימצ'י עלול לפגוע לכם בשגרה החייכנית של חיי המשפחה.

שנים של רטנונים מעל ומתחת לשפם של בני משפחה שמתפרצפים עלי כי פתחתי את הצנצנת של הקימצ'י בתוך הבית, רק כדי לטעום נו, בקיצור- לקימצ'י יש ריח אופייני. אופייני זו מילה עדינה שבאה להמחיש את הניחוח הייחודי של החמוצים האלו, כן, כמו שאומרים על אוכל לא טעים: "מעניין".

שבוע שעבר חפרתי בכל המדפים הרלוונטים בסופר, "אני מחפשת חסה!" אמרתי לאיש הגדול, שמע אותי עובד הסופר וניגש אלי עם צרור ירוק בהיר, "הנה" אמר והגיש לי כרוב נאפה המוכר אצלנו ככרוב סיני.

הו! מהמם!!! אמרתי לו, זו לא חסה זה כרוב סיני איזה יופי! מיד לקחתי אותו לעצמי בשמחה והמשכתי לחפש חסה. לי זה היה ברור שאהיה חייבת להפר שוב את השגרה כאן בבית עם וויכוחי "אמא, למה פתחת את הקימצ'י הזה, איזה ריח...".

הפעם הכנתי צנצנת קטנה (וכבר אני מתחרטת וזה יתוקן בהקדם לצנצנות ענק) והכנתי את הקימצ'י ללא הסוכרים, שהרי דלי פחמימות אנחנו.

לכן השמטתי מהמתכון את האגס, הבצל והגזר.

והלא יאומן קרה- הקימצ'י טעים לאלללה ועם פחות "ריח אופייני"!!! כן, זה היה הבצל. ומעגל זללני הקימצ'י התרחב ומאיים לחסל לי את הפרוביוטיקה שלי, אבל בואו, אני לגמרי מפרגנת, הם הרי המשפחה שלי ולקח לי "רק" כמה שנים של פרצופים להדביק אותם בחדוות הקימצ'י.

אז איך מכינים קימצ'י בגרסה הישראלית ודלת הפחמימות?

ככה:

קוצצים כרוב סיני קטן עד בינוני לפרוסות ברוחב 2-3 ס"מ

מערבבים בקערה גדולה עם 1 כפית מלח גס לשים בידיים להורדת הנפח

מוסיפים 2 כפיות משחת מיסו, חצי כפית שבבי צ'ילי (גם שבבי צ'ילי רגיל יעבדו לא חייבים את הצ'ילי הקוראני גוצ'גארו למרות שאם יש לכם- סבבה לגמרי), 5-6 צנוניות פרוסות, גבעול-שניים של בצל ירוק קצוץ, 2 שיני שום כתושות וכפית זנגוויל טרי מגורר, ואם רוצים צבע אדמדם ויפה- גם 1/2 כפית פפריקה.

מערבבים ודוחסים לצנצנת, דוחפים ממש עד שהנוזלים מכסים את הכרוב.

כל יום דוחסים עם כלי נקי את הכרוב פנימה, בצנצנת יווצרו בועות וזו התסיסה המיוחלת, כך נוצרת הפרוביוטיקה הנהדרת שישו שישו בני מעיי!

בדרך כלל בעונה זו באיזור השרון בישראל, לטעמי 5-6 ימי התססה מספיקים ואז מעבירים למקרר אבל מותר להתסיס גם תסיסה ארוכה בהרבה.