החיים (ולא ונוס) ב"פרווה" - המעבר לטבעונות

"מה? לא בשר ולא חלב? מה נשאר לך כבר לאכול?" מזדעקת אחת ממכרותיי לאחר שסיפרתי לה שבתהליך לעבר הטבעונות שעברתי הפחתתי את מנת הבשר מפעם בשבוע ל: אף פעם לא (וגם קשה לי להריח את זה...) וגם הביצים הלכו לבלי שוב ולא חסרות לי לרגע.

חלב הפסקתי לצרוך בעקבות מחשבות עמוקות על עתיד תמונת הדם שלי (כולסטרול שסירב לרדת בתזונה מערבית רגילה) ואחרי קריאה חוזרת ונקראית בספרו של אריה אבני "שוטי החלב" - מומלץ מאוד למי שמחפש דעה קצת, רק קצת, שונה על מה שנכנס לפה שלו.

ואכן, מזת רעב אנוכי, מסכנה שנשאר לה לאכול "רק":

דגנים- חיטה וכוסמין (לחם ומאפים, כל סוגי הפסטות), שעורה, אורז, שיבולת שועל, כוסמת, קינואה, אמרנט דוחן ועוד,

קטניות- חומוס, עדשים ירוקות, שחורות וכתומות, שעועית אדומה, מפוספסת, שחורה ולבנה, מאש, אזוקי ופול, תורמוס ואפונה, וגם מלכת הקטניות: סויה (טופו, שבבים וחלב סויה).

ירקות ופירות- קצרה היריעה מלפרט.

מקורות איכותיים לשומן- אגוזים, שקדים, קשיו, שומשום, גרעינים, זיתים, אבוקדו, קוקוס ועוד.

החוכמה היא לצאת מהמסגרת, הרבה אנשים עדיין אזוקים לתפיסה של הבשר או מוצרי החלב כעיקר הארוחה ומתייחסים לדגנים-קטניות-ירקות כאל התוספות המקשטות את הצלחת. שגרת הארוחות של שניצל-צ'יפס -סלט מתאימה מאוד לילדים שצריך לעבות מעט את מותניהם הגבעוליים אך מיותרת לרובנו, האנשים הבוגרים שמכניסים, בדרך כלל, יותר אנרגיה מאשר מוציאים אותה.

ישנם המון מקורות איכותיים לחלבון מן הצומח, חלבון שמגיע ללא שומן רווי הנתפס לדפנות העורקים ותורם להסתיידות כלי הדם, חלבון נקי ממחלות, אנטיביוטיקה שנלחמת במחלות או מונעת אותן, הורמונים טבעיים של בהמות שנמצאות בהריון רוב ימיהן (לצורך ייצור חלב) או בשר של בהמה שהמזון שלה מורכב בחלקו מצואת עופות (המצאה ישראלית מגניבה להאבסת עגלים בחלבון זול וזמין), חלבון שצורך תשיעית מכמות המים והאנרגיה שנדרשת להפקת חלבון מן החי.

ישנו חלבון זול, קל להכנה, משביע ועשיר ברכיבים תזונתיים כמו סיבים, מינרלים וויטמינים חיוניים.

ואם זה טוב יותר לגופנו, לכיסנו ולעולמנו לאכול יותר חלבון ממקור צמחי מדוע לא כולם עושים את זה?

פשוט כי כולם צריכים לראות את הבשר בצלחת. כי אמרו לנו שבשר זה בריא וחשוב אז אנחנו מהדרים במצווה ואוכלים כל יום, ולפעמים גם פעמיים ביום, ומעמיסים על גופנו, ומעמיסים על תקציבנו, ומעמיסים על עולמנו את הרגלי הדורות הקודמים.

מאז ומתמיד נחשב הבשר למזון נחשק ונאכל בהזדמנויות מיוחדות, היום כל יום הוא הזדמנות מיוחדת. מאכלים מסורתיים רבים הנם בשר / עוף / דג שעורבבו עם מעניקי נפח זולים על מנת שיהיה אפשר להאכיל 8 נפשות ב200 גרם בשר: קובה, געפילטע פיש, חמין, קציצות כרישה, מיני כיסנים- הרביולי האיטלקי, דים סם סיני, גוש ג'י'ג'ה הבוכרי, אפילו מזונות אסייתים מסורתיים (אך מודרנים אצלנו) כמו סושי ונודלס הם מנות מאוזנות הלוקחות מעט חלבון מן החי ומשכילות למתוח אותו לכדי מנה עשירה אך מאוזנת בירקות ופחמימות. נדמה לי שעם השנים וההתקדמות הלכנו מעט אחורה, תרבות השפע הופכת אותנו למעתירי מותרות ומשופעי טוב, יותר מדי טוב יש לנו בצלחות והטוב הזה משפיע לרעה על בריאותנו. אז מה לעשות?

מי שרוצה להגמל מחלב, בשר וביצים ומסוגל לכך הרי שהרפואה רק יוצאת חדשות לבקרים עם מאמרים התומכים מדעית בהשפעה הטובה של הטבעונות על הבריאות ואיכות החיים. ומי שלא מעוניין להפסיק עדיין יכול להתחיל תהליך של הפחתה, שימת לב, אכילה מודעת ומדודה של חלבון מן החי.

לכולם כדאי להמנע ממוצרי חלב שלא תורמים הרבה מלבד הרבה שומן ומעט מאוד סידן (רובו לא נקלט ומופרש בשתן), הרבה לקטוז (סוכר החלב) שרוב הישראלים רגישים אליו ומעלה את הסוכר בדם לסוכרתיים ולכולנו, וקזאין (חלבון החלב) שכנראה לא מתפרק כלל וגורם נזקים לרקמות (כך ע"פ ד"ר אבני) - ועוד לא הזכרתי שאריות הורמונים מעודדי גדילה ואנטיביוטיקה.

אז אינני מזת רעב, להיפך, אני אחד האנשים השבעים בתבל. אל תדאגו לי, אני אוכלת טוב. ומה איתכם???

הצטרפו לסדנאות הבישול הטבעוני שלי, תתפכחו ותפקחו עיניים לשפע הטעים מן הצומח.