פזמון חוזר של קמח מלא ומים

לחם לחם לחם....

מרגע שמתחילים להכין לבד קשה להגמל, מי שהתרגל ללחם מלא טרי באפייה ביתית לא יכול לקנות את הלחם המוכן שמכיל בדרך כלל 21 רכיבים שאת חלקם קשה לבטא ולחלקם אין בכלל למרבה הצער אפילו שם בעברית אלא מספר אנונימי, כמו רחוב בניו יורק...

מלבד העניין הבריאותי כמובן, בלחם "מלא" קנוי יש

קמח לבן צבוע או מדולל, סוכר מיותר, המון מלח (נתרן), חומרים משמרים, מלחחים ומונעי עובש, כל מיני סיבים כאלו ואחרים ומוצרי מעבדה שונים, מה עם הטעם? המרקם? הריח?

לחם באפייה ביתית לא תמיד יוצא "אותו דבר" כמו חייל אנונימי במסדר צבאי.

הטמפרטורה והלחות בסביבה משפיעות על המרקם והתפיחה, סוג וטריות הקמח המלא משפיעים על הצבע, האווריריות והטעם. זמן ואופי הלישה גם קובעים, ועוד לא דיברנו על תנאי האפייה, זמני התפחות ולישות ואפייה בעיצוב חופשי או בתבנית, תוספות ונותני טעם!

כ"כ הרבה גורמים ומשתנים, אפשר כל פעם להכין משהו אחר ואפשר גם לחזור על אותו מתכון. אבל בכל המתכונים ישנו פזמון חוזר של קמח מלא ומים, שמרים ומלח. ומי שמתחיל "לדבר" את שפת הבצק, יכול ליצור כחומר ביד היוצר גיוונים וסוגים שונים, לפי החשק וההעדפה הקולינרית.

כמו בבישול, כך גם באפייה, הרבה פעמים אני מוצאת תואם מרתק בין מינימליזם ברשימת הרכיבים ופשטותם לעומת עבודת הכנה רבה/ארוכה/ מייגעת. כמובן שיש גם מצב הפוך (בעיקר במסעדות יוקרה...) בו מספר רכיבים ארוך כגלות, רכיבים יקרים, אקזוטים ולא נגישים שדורשים רק עבודת הכנה קצרצרה כמו הקפצה או אידוי עדין בלבד.

יש מתכוני לחם עם "מיליון" רכיבים, גם אני פרסמתי כבר מתכונים ללחם קל שנדרש להוסיף לו גלוטן כדי להשיג אווריריות וקלילות מהירים, ואז מתחיל מבול השאלות "איפה קונים גלוטן? אפשר בלי? מה מחליף גלוטן" וכד'.

ויש מתכון מופלא וקל ל לחם עם ארבעה רכיבים בלבד- רק קמח, מים, מלח ושמרים אבל עם 5 התפחות לאורך כמה שעות טובות.

העבודה בכלל לא קשה, המיקסר עושה את רובה, כך שאם אתם נמצאים היום בבית, בדיוק גשום בחוץ ומחפשים עיסוק קליל ומרתק. שימו קמח ומים, מלח ושמרים בקערה ותתחילה בהרפתקה.

ברווחי הזמן בין ההתפחות והאפייה תעמידו סיר מרק על הכיריים, כי הכי טעים זה לטבול פרוסת לחם ביתי עם קרום פריך ומתפצפץ בקערת מרק חמה כשיורד גשם בחוץ...