טבעוני דל פחמימות

זה לא טור סיכום, ממש לא. אם כבר זו עצירה לרגע בתחילת הדרך תוך מבט מתפעם על הנוף עם לגימת מים ושאיפת אויר מרענן. הסיפור הוא זה ואתחיל אותו בתקציר הפרקים האחרונים, לפני כ 20 שנה כי כזו אני, יסודית.

לפני 20 שנה בהריון המרגש והראשון שלי נחתה עלי סוכרת הריון ככה משום מקום. זו היתה הנחתה ששינתה לי את החיים מקצה לקצה. מאדם קולינרי שמתעסק כל הזמן בדרך מחומרי הגלם המופלאים שיש בעולם עד הרגע שבו הם נלעסים- ושם תשומת הלב שלי בדרך כלל הסתיימה- הפכתי להיות אדם שחושב על מה קורה שעתיים אחרי האוכל: האם הסוכר עלה? האם סיכנתי את העובר או הועלתי לו?

מכיוון שאני אדם לומד במהותי חפרתי וסיכמתי וצברתי ידע על פחמימות, שומן וחלבון והתחלתי להטיל ספק בכל מה שקיבלתי עד אז כמובן מאליו.

בקיצור- תוך שבוע של דקירות באצבע ורישום תכולת הארוחות בטבלה הייתי מאוזנת פרפקט, התזונאית המלווה שאלה אותי "גלי, כיצד עשית את זה בכזו קלות? רוב הנשים ממש מתקשות!" וכך הבנתי שיש לי את היכולת להפיץ את הלהטוטים הקולינרים שלי ולעזור בכך למי שמתקשה וכאן נולדו סדנאות הבישול שלי ושם נולדה בי המורה לבישול.

מכאן לשם, צברתי עוד 2 סוכרות הריון (אומרים ילד נולד וכיכר בידו? אז אצלי ברגע שעוברון משתרש אני צריכה להתחיל דיאטת סוכרת) וצברתי המון ידע מעשי שאני מנחילה מאז בסדנאות. קולינריה ובריאות וטבעונות פרקטית גם יחד.

הכל טוב ויפה עד שלפני כשנה קיבלתי תוצאות בדיקת דם שהדאיגו אותי (אך לא את הרופאים...), הסוכר החל לזקוף ראש ולטפס מעלה מעלה למרות שהיה עדיין בנורמה, אבל לא בנורמה שלי, כי יחסית לטבעונית שאוכלת בריא ולא ג'אנק, נמנעת מסוכר ומקפידה על אותה רמת פחמימות שמומלצת לנשים עם סוכרת הריון זה לא ייתכן שעם כזו הקפדה הסוכר שלי יעלה, זה היה מתסכל וגם מפחיד! אני לא מוכנה שהסוכרת תתפוס אותי, הרי כבוגרת 3 סוכרות הריון אני על הכוונת שלה!

אז עשיתי את מה שתמיד ידעתי שיום אחד יגיע- ונפרדתי מהפחמימות. אמרתי שלום לבגטים ולקרואסונים שלא היו בכלל חלק מהיום יום שלי, נפרדתי משלוש כפות אורז בצהריים ופרוסת לחם המחמצת המלאה בבוקר, ניתן להבין שמדובר בכמויות די קטנות אבל כפי שתיווכחו בהמשך- כנראה קריטיות לגוף שלי...

בהשפעת התזונה הקטוגנית בניתי לי תכנית שמשאירה את הטבעונות שלי על כנה, אך מנפה מהיום יום את כל הפחמימות שגרמו לסוכר שלי לעלות.

אני קופצת רגע 7 חודשים קדימה:

ירדתי 7 ק"ג ב 7 חודשים וירידה מובהקת ברמות הסוכר : מ A1C 5.7 ל A1C 5.1

רוב הירידה במשקל היא של ההשמנה הבטנית המסוכנת

מסת השריר עלתה, סיבולת גופנית עלתה, אני ישנה טוב יותר

התזונה כוללת כל מה שמכיל עד 20 גרם פחמימות ל 100 גרם מזון, אך בהפעלת שיקול דעת לגבי ירקות. זאת אומרת יש דגש גדול על ירקות שאינם פחמימתיים והמנעות מירקות שכן עלולים להעלות את הסוכר כמו גזר, ירקות שורש באופן כללי, סלק אפונה ותירס אע"פ שיתכן והם מכילים 20 גרם פחמימה ל 100 גרם מזון...

ללא דגנים וללא עמילניים בכלל, ודווקא כן עם גלוטן- חלבון החיטה שהוא נהדר לי אבל רק אם הוא מגיע בלי הפחמימה שהוא עטוף איתה בדרך כלל...

שקדים ואגוזים ואבוקדו וקוקוס וחמאת קקאו הם חברים טובים מאוד, וניתן להכין איתם מטעמים.

הפירות הטובים הם רק פירות יער והפחתה למינימום של שאר הפירות (כן לוקחת פה ושם פלח תפוח או קוביית אבטיח כי טעים אבל בכמות מזערית).

התזונה עומדת על 3 רגליים: ירקות, חלבון דל פחמימה, שומן איכותי.

זה אולי נשמע מסובך ומוגבל אבל זה ממש לא.

הדילמה הקטנייתית

מכיוון שאני כבר 20 שנה בתחום, וגם מכירה ממש טוב את המלצות התזונה לטבעונים ובכלל את קשת המזון המומלצת אני מודעת להמלצות מקיר לקיר לגבי אכילת קטניות. קטניות הן מזון סופר על חלל, הבסיס הכי בריא בכל שיטות התזונה לטבעונים ואוכלי כל.

אבל אם זה כך- מדוע אני שאוכלת קטניות במגוון ממש רחב מתחילה לסבול מסוכר גבוה? ולא, אי אפשר לאמר שזה מה שמסביב לקטניות כי אני שותה שתיה לא ממותקת, אוכלת דגנים מלאים והרבה ירקות. אז למה?

אז התשובה היא זו: גיליתי שהקטניות הן פחמימות נהדרות, אך חלבון דל למדיי.

וזה גילוי קצת עצוב.

למי שאוכל פחמימות הקטניות הן הפחמימה הכי מומלצת, ולמי שנמנע מפחמימות, ובכן, זו בעיה.

זו בעיה מכיוון שקטניות מביאות לתזונה שלנו המון טוב, והייתי חייבת למצוא דרך להמשיך לצרוך אותן ומצד שני למתן את עומס הפחמימות שהן היוו עבורי.

אני אוהבת אתגרים ולכן פיתחתי מתכונים כאלו.

לא נפרדתי מקטניות, ממש לא! רק הפחתתי כמויות ושילבתי את הקטניות הנהדרות עם החלבונים הטבעוניים דלי הפחמימה כגון סויה ומוצריה, גלוטן, חלבון אפונה (החלבון המפורק שלא מכיל את הפחמימה, בדיוק כמו גלוטן!).

כל עוד התעקשתי לקבל את כל החלבון הדרוש לי רק מקטניות קיבלתי כעסקת חבילה גם כמות פחמימות גדולה, לגוף שלי בוגר 3 סוכרות הריון יחד עם השינויים שהגיל מביא עמו זה היה כנראה יותר מדי. אני לא טוענת שכולם צריכים להמנע מפחמימות!!! ממש לא!

אבל אם אתם, נשים וגברים באמצע החיים, עולים במשקל והשמנה בטנית במיוחד למרות הקפדה על תזונה טובה שהייתם כל החיים רגילים אליה והיא אליכם, אם פתאום בדיקות הדם מתחילות להרים ראש ולהתקרב לקו האדום או לצאת מהסוגריים, אז יש דרך לבשל אחרת, לאכול אחרת. יש פתרונות והם מספקים וטעימים ומשביעים מאוד.

בסדנאות שלי טבעוני דל פחמימה אני מזמינה אתכם לטעום את השיטה, כולם יוצאים מכאן מופתעים מכמה זה מגוון ומשביע.

בימים אלו אני כותבת את הספר שיוקדש כולו למתכונים של טבעונות דלת פחמימות, ואני מציעה לכם להירשם לקבלת עדכון על צאתו לאור- הוא יימכר במחיר הוגן במכירה מוקדמת לנרשמים כאן: "טבעוני דל פחמימות".

כפי שכתבתי בהתחלה, זה לא טור סיכום אלא רק מבט פנורמי של תחילת הדרך, ואני יודעת שיש לי בידיים מידע סופר חשוב ובעל ערך להרבה מאוד אנשים, לכן אני מרגישה צורך לחלוק עמכם את התובנות הללו כאן, בסדנאות ובספר שייצא לאור, בתקווה עוד השנה.