הקערה שלי

לפני כמה שנים (לא זוכרת כמה) הצטרפתי לשגרת הסלט היומי של האיש הגדול- לאכול רק סלט בארוחת ערב. כן, רק סלט, אבל לא, לא רק ירקות... סלט שהוא ארוחה.

זה לא היה לי טבעי, הקטע עם הסלט. הייתי טבעונית שלא מי יודע מה מתלהבת מסלט וגם מאלו שנפגעו ממש עד עמקי הבטן אם הציעו לי כטבעונית להסתפק בסלט כמנה "טבעונית" בארוחה.

אז מה קרה? פשוט מאוד, התמכרתי. ממש כך. אני מתחילה להזות על הסלט היומי כבר אחרי הצהריים ומתבאסת ממש אם לא יוצא לי לאכול אחד כזה, כל ערב.

התנאי שלי לעצמי היה- שלא יהיה משעמם. לא יחזור על עצמו ולא יהיה נעול לארבעה ירקות קבועים.

כמה שיותר מגוון, כמה שיותר מפנק.

כמה שיותר צבעוני וכמה שיותר עמוס, אפילו מוגזם.

אז אני מפנקת את הסלט והוא מפנק אותי, אני זוכרת את הערב שההחלטה נבטה בי, כרגיל זה היה עניין של טריגר ולוגיקה.

נפשנו אי שם, הזמנתי ממסעדה די נחשבת אבל דלה מאוד בהיצע הטבעוני שלה- סלט. הסלט היה נשמע בתפריט דווקא נחמד, אבל מה שהגיע היה עצוב.

הירקות נחתכו ללא מחשבה של התאמת מרקם לגודל הביס, הם לא זרמו ביחד ולא התחברו כלל, לא היה קשר והסלט היה אוסף משמים של רכיבים ומיד חשבתי- אני עושה את זה יותר טוב

ואכן מאז אני עושה את זה הרבה יותר טוב.

זה הגיע לכך שקניתי לי קערה משלי שהיא רק שלי, כזו שעשוי מחומר נעים (לא נירוסטה! אני משתגעת מהצליל של מתכת הכף פוגעת במתכת הקערה וכן, ויסות חושי זה אני) ואני קונה באופן קבוע את חומרי הגלם הטובים ביותר לפינוק היומי.

הירקות צריכים להיות טעימים

שמן הזית צריך להיות טעים

החסה והעלים הירוקים פריכים ורעננים

בקיצור- כמו שמסעדה צריכה להוציא מנה? כך יוצא הסלט שלי לעצמי כי אני חשובה ומגיע לי.

זה הגיוני שיהיו מספר ירקות בסיס קבועים כמו עגבניה מלפפון ופלפל אבל אני כל יום מכינה סלט עם הרבה יותר מהם.

למשל עכשיו, מתחילה עונת גבעולי הסלרי העסיסיים אז גבעול אחד עסיסי נקצץ פנימה, בקרוב גם קולורבי קצוץ יתווסף לחגיגה, מי שפחות סופר פחמימות ישמח להוסיף גזר מגורר!

עוד ירק עונתי הוא השומר שרבע עד חצי ממנו מקפיץ את הסלט עם טעם אניסי ומרקם קריספי מאוד.

עוד לדוגמה כרוב סגול שמעט ממנו זה כייף ובריא (אבל סלט שלם המבוסס על כרוב סגול זה למיטיבי לסת...) כך שאת הכרוב כדאי לקצוץ דק דק דק.

אני קונה נבטים מעניינים - נבטי חמניות או ברוקולי, נבטי צנונית או מה שנקרא נבטים סיניים שהם בעצם מאש מונבט.

אני אוהבת לשלב עגבניה בשלה ומספר עגבניות שרי, צנוניות הן פצצת טעם ומרקם.

חסות שונות אבל רק 2-3 עלים כי אחרת הנפח של הסלט הופך מפלצתי.

עלים ירוקים זו חגיגה גם של טעם וגם של מרקם: רוקט, עלי בייבי, גרגר נחלים ואפילו חוביזה קצוצה, כל שבוע משהו אחר,

ואחרי שערימת הירקות בקערה אני מערימה שומנים:

זיתים

אגוזים שקדים גרעיני דלעת או חמניה פקאן פיסטוק תערובת קלויה ג'עלה וכד' - אני לפעמים קולה את השקדים אבל מעדיפה את הפקאנים החמניות הפיסטוק ואגוזי המלך לא קלויים.

גבינה טבעונית (בייתית או קנויה) - בספרים שלי יש המון מתכוני גבינות ויש גם סדנת גבינות בקרוב

שמן זית

אבוקדו

התיבול שלי כמעט ולא קיים, גם ככה יש יותר מדי טעמים של ירקות ושקדים וזיתים וגבינה... אני מסתפקת בשמן זית ומעט מלח.

אבל רוטב לסלט זה די פשוט:

אם אוהבים חמוץ שמים על כל 3 כפות חומץ או לימון 2 כפות שמן זית

אם לא אוהבים חמוץ אפשר לשנות את היחס ל 2 כפות חומץ/מיץ לימון על 2 כפות שמן זית.

לרוטב אפשר להוסיף כפית מייפל או חרדל או גם וגם, אם יש עשבי תיבול בסלט עצמו כגון בזיליקום או נענע (תנסו נענע בסלט זה מדהים!) אין צורך להכניס עשבי תיבול לרוטב.